ציורי פרחים

ציורי פרחים זה ממש אני. הטבע. עוד מילדותי בשנות ה-50 בצפת בבית הספר היסודי, היינו מסיימים ללמוד, זורקים את הילקוטים והולכים לשחק בגשר האדום, ואדי עמוד, מצודת ביריה בחורשות מסביב או לחורשות בהר כנען, וכמובן מסביבנו היו כל הזמן המון פרחים. מכל מיני סוגים: רקפות, כלניות, כחוונים, חרציות ומה לא… ובתיכון בבית הספר החקלאי בשיעורי הבוטניקה למדנו להגדיר צמחים, ומאחר ובאותה תקופה אגב היה מותר לקטוף פרחים, אז היינו לוקחים אותם ומייבשים אותם בתוך מחברת עם דפים חלקים, ומציינים את שם הפרח הבוטני ושם המשפחה לה הוא שייך.

ציורי פרחים נובעים אצלי בדרך כלל מיופי הפרח שמופיע למולי. עלי הכותרת או אגלי הטל שנמצאים עליו, או בתקופת האביב לראות את החרקים שעושים האבקה, זה מאוד יפה בעיניי. אני מצלם בדר"כ את היופי שאני רואה ואז ניגש ומצייר אותו. הריח המיוחד שיש לכל פרח ופרח – זה חלק מהיופי של הטבע. וכשאני מצייר פרח חשוב לי לנסות להיות ריאליסטי ולהעביר את הפרח כמות שהוא לקנבס הציור. הפרחים הם היופי של הבריאה ואני באופן אישי מגדל פרחים בגינתי הקטנה על מנת שהנוף שלהם יישאר תמיד בסביבתי וסביבת משפחתי.